קודם כל אני איתך. אני מבין את הספקות והלבטים והמחשבות הרבות ׳אם׳ ו׳אולי׳. אבל אני רוצה לומר לך משהו בשיא הכנות: עזוב! שחרר את מה שאי אפשר הלכתית, זה בעיני בריחה קצת מהמציאות. הרי מי שאסורה הלכתית – גם נשואה אסורה הלכתית… אז מה הקטע להשקיע בזה בכלל אנרגיות? הבה ונניח וזה זיווג ראשון ואכן יש פדיחה מאלוהים (מה שמן הסתם ברור שלא) מה תרוויח מכך שתתעסק בזה? תשקיע את זמנך ומחשבותיך בלהכין את עצמך לקראת נישואין, לבנות את עצמך בתקשורת נכונה, בלמצוא דייטים נכונים ומדוייקים – ו…להתחתן :) באמת שכל תשובה אחרת בעיני זה ממש ביזבוז זמן – כי בינינו – נראה לך שאלוהים עשה פדיחה איתך? בדיוק איתך הוא בטעות חיתן את החצי השני שלך עם מישהו אחר? מיקוד המחשבות – קריטי! בהצלחה!!