לשואל היקר, שלום! אף על פי שאיני רב, רציתי להתייחס לשאלתך, היות וגם אני, בתור יהודי, חושב על דברי חזל. אנו מאמינים כי הצד המעשי של התורה (ההלכה), מתאים לצד הרוחני והנשמתי. העולם שאנו מכירים הוא העולם הגלוי, הנפשי-פסיכולוגי והממשי-ריאלי-חומרי. לפיכך, כל שאנו יכולים לעשות הוא להתנהל בעולם על פי ההבנה ההגיונית שלנו, תוך אמונה כי מעשינו מכוונים גם לתיקון הרוחני, כל עוד אנו פועלים מתוך תמימות ושכל ישר, שהוא המדריך אותנו בכל תחום, גם ובעיקר בתחום התורני. לדוגמה, רופא המבין כי קיימת סכנה אצל חולה, הופך את הבנתו הפיזיולוגית על פי השכל, להוראה לחילול שבת במקום סכנה, שהוא מצוה וחובה. כל רב יקבל את הוראת הרופא ויהיה זריז בחילול שבת. לכן, להבנתי, עלינו לנהוג על פי התורה וחשבונות השמים יתאימו גם להכרעתנו הפשוטה, על פי הפרמטרים המקובלים שלנו, כשכל, הרגשה, מחשבה מה נכון לנו ומה טוב לנו. אם אתה נפגש עם בחורה, וחש כי היא מתאימה לך, הרי שזו "אשתך המיועדת לך וגם אתה מיועד לה". לעיתים צריך לעבור מכשולים בדרך להגיע לתחושה זו ולעיתים לא בקלות מגיעים להבנה כי הבחורה שאני משום מה רוצה להכיר אותה ולהמשיך את הקשר איתה, היא אכן אשתי. הרי גם בני זוג נשואים, צריכים לעבוד יחד לפיתוח הזוגיות שלהם ואין אנו אומרים כי אם נוצר המשבר הראשון ביניהם, הרי זו ההוכחה כי אינם מתאימים נשמתית. גם עבור הנשמה צריך לעמול הרבה!