שלום וברכה! שאלות מצוינות. יש כמה רבדים למיניות האדם. הנמוך שבהם הוא רובד הגוף, וכשהוא מגיע לבד הוא אכן דומה לזה של בעלי החיים. גם לרובד הזה יש מקור עליון ורוחני יותר- הוא נובע מהטבע שהכניס בנו הבורא להמשיך ולקיים את העולם שלו, מהצורך להתאחד עם הבריות ומהצורך להתענג- צורך שנובע מהכרת כל בריה את העונג העליון שהוא הקב""ה. כל התוספות הללו לא בהכרח נחוות, אך זה השורש הרוחני שלהן. מעל הרובד הזה נמצאים הרבדים היותר רוחניים (נר""נ ח""י), ושם כבר היחוד של האדם על הבהמה. הרובד העיקרי שנוסף למיניות הוא רובד האינטימיות- אינטימיות במובן הנפשי, היכולת להיפתח ולהרגיש מוגן ובטוח בצל האחר, וכן היכולת לקבל את האחר כמות שהוא, וכן אינטימיות במובן הגופני- לקבל את גופו כמו שהוא ולהרגיש בנוח בגופי כמו שהוא מול האחר. אכן, כמו שהבנת, המיניות אינה דיעבדית בשום אופן, אלא היא מגשימה את אחד העקרונות הכי גבוהים ביהדות של האיחוד- של הגבריות עם הנקביות, וכך היא משפיעה עלינו גם באופן פרטי (בעת הייחוד נעשה חיבור נשמתי שלא נעשה לפני כן בשום אופן אחר) וכן באופן לאומי (ייחוד הקב""ה עם עמ""י) וכללי (ייחוד של הקב""ה עם שכינתה). בחוויה האנושית הפשוטה, הרוחניות שבמיניות מתבטאת בעידונים שאנחנו נותנים לה- אם זה בבחירה במונוגמיה ושמירת נגיעה, אם זה בבחירה של הפרטנר שלנו על פי קריטריונים שהם ברובם רגשיים ונפשיים, ונובעים מרצון עמוק וכן להעניק לו טוב, ואם זה אפילו בהלכות ובהנהגות קטנות שמביאות אותנו לראות את האחר בתוך המהלך הגופני, לא פחות מאשר עצמינו. להמשך עיון אמליץ לך לחפש חומרים של הרב מניס (מנחם) פרידמן בנושא האינטימיות והמיניות.