שלום, לצערי אני נכשל בהסתכלות במראות לא צנועים. האם, באיזה שלב בקשר ואיך לספר על זה?האם לחכות שאפסיק עם זה לגמרי לפני שאפתח קשר?
שלום. יש איזושהי תפיסה שבזוגיות צריך להיות שיתוף בכל דבר, ואסור להסתיר כלום. ודאי שבאופן פשוט זוגיות זו נאמנות וממילא אנחנו גלויים אחד לשני, והסתרה זה יוצר מתח וריחוק. בדור שלנו הרחיבו את זה גם לתקופת המפגשים, וזה יוצר הרבה דילמות. לענ"ד, ההבנה הראשונית מה זו זוגיות היא מוטעת. כשאין שום דבר פרטי, זה כבר לא זוגיות, אלא אחידות. כל צד מרגיש מחוק, וממילא ברור שאין פה את ה'זכו שכינה ביניהם'… זוגיות זו השלמה, וכל אחד מביא את היחודיות שלו, וככה נוצר משהו חדש. כל צד יש לו את העולם שלו, את הפרטיות שלו, ויש את המרחב ה'ציבורי' שלנו כזוג. יש דברים שאין צורך, ואולי אפילו עדיף לא לשתף. בין אם זה התמודדיות פרטיות, שיכולות לגרום לצד השני לזלזל בך, או להגיע למצב רוח נפול. ובין אם זה ענייני עבודה פנימיים למשל שלא קשורים לבית ולהתנהלותו. הפתיחות צריכה להיות בכך שגם מקבלים שיש דברים פרטיים שאני לא משתף, ומכבדים את זה.
כמובן שבמהלך הפגישות, חוץ מהעניין הזה, יש גם עניין של עיקר וטפל, וישנם דברים שלא קשורים בכלל לקשר, וגם לא משפיעים על הקשר בהמשך, ואין שום צורך לשתף.
דברים כאלו של נפילה בדברים מסויימים, בודאי שאסור לשתף. זה התמודדות שלך עם רבש"ע וזה רק יכול להזיק לקשר.
למסקנה, לענ"ד מכל הדברים שהעליתי, אין צורך בכלל לספר על העניין, ולהיפך, ככל שתפתח יותר קשר ראוי וכשר, זה יעזור לך להיפטר מהאיסורים הללו. חזק ואמץ!
3 Responses
שלום
אין ברצוני לחלוק על דבריו של המאמן יעקב האיתן אך חשוב לי להביע את שאלתי מתוך דבריו.
יעקב אומר כי אין צורך לשתף בדברים שלא קשורים לבית ולהתנהלותו, אך האם נפילות שבצניעות לא קשורים לבית?!
את ביתנו אנו בונים מתוך תפילה לטהרת הבית והמשפחה. כיצד בחור יוכל להסתיר מאשתו את הנפילות? האם בזמנים האינטימיים בניהם לא תהיה השפעה של המראות והמחשבות שלו? האם ציפיותיו מיופיה של אישתו, מהקשר האינטימי בניהם לא מושפע מהמראות? ובכלל ההבנה והדמיון של מהי זוגיות, קשר ואהבת בן זוג מעותת בעקבות מראות עיניו.
לעניות דעתי הנחיה חד משמעית וברורה שלא לשתף, ללא התייחסות לצורך בעבודה וטיפול אישי לפני נישואים, היא סכנה גדולה לנישואים!
הסיכון שדברים אלו ישפיע על הנישואין לא קטן. הסיכון שאשתו תגלה את הדברים והאמון הבסיסי בניהם שישבר לא שווה את כל התדמית התורנית והאיכותית שיצר אצלה במשך זמן ארוך ככל שיהיה.
תחושת ההחבאה וחוסר השלמות הפנימית עם מה שהאדם עושה ומתמודד איתו עלול ליצור מתח ומקום שלא נקי בקשר בניהם. וזוהי צרה גדולה.
לעניות דעתי, בחור המתמודד בשמירת העיניים ברמה כזו של הסתכלות במראות לא צנועים ילך לטיפול אצל אדם ירא שמיים המתמחה בתחום ויסייע לו לחזור לקדושה וטהרה.
ואם הוא עוד בתהליך של התמודדות בנושא אז יש גם חשיבות גדולה בשיתוף הבחורה באופן צנוע, עדין ובגדול על ההתמודדות והעבודה בעניין כך שהבחורה תוכל לבחור בבחור מתוך ידיעה ולא חלילה תגלה זאת והאמון הבסיסי יפגם.
כשיש הבנה משותפת על התמודדות של אחד מבני הזוג ניתן יחד לעזור זה לזה, לאפשר את התהליך (גם אם לא נכנסים לעומק התהליך של השני) ולהתקדם יחד בבנית הבית. יחד!
שנזכה כולנו לשמור על טהרתנו וטהרת בתנו!
שלום וברכה,
האם קשר ראוי וקשר הינו תרופה להתמודדות של בחור?!
לעניות דעתי זו סכנה להורות כך. כמו שישנם שאומרים שאחרי החתונה תאהב אותה גם אם לפני לא חשים כך..
ואם זה לא יקרה?
רבים אומרים כי חתונה היא לא תרופה לאף קושי עימו האדם מתמודד אלא מקום חדש להתמודד מולו ולנצח בעז"ה.
יישר כוח למגיבים! אחדד: ודאי שצריך לפנות לטיפול ולתהליך של גמילה, ולא הקשר הכשר ירפא זאת. זה יכול לעזור לתהליך הריפוי ולחזק אותו. ואם בחור נמצא בתהליך של גמילה והוא יודע שהוא יצא מזה בע"ה, מה התועלת בשיתוף? מה זה יוסיף לקשר ביניהם? להיפך, הבחורה תהיה כל הזמן בהרגשה שאולי הוא 'בוגד' בה, וכנראה שזה לא יקדם לחתונה. בסופו של דבר, כדאי ללכת להתיעצות אישית בכל מקרה לגופו. בהצלחה!