שלום, טוב שהעלית את הנושא, בירורים זה נושא חשוב. כל הצעה מתחילה בבירורים. אלה יכולים להיות בירורים ברמת כרטיס שידוכים או ברמה של לברר איך היא נראית ולבקש תמונה ואח""כ לחפש עוד תמונות בפייסבוק ועד תחקיר אישיותי מקיף ;) בעצם בירור הוא הבסיס. אני רוצה לדעת מי הבן אדם שאני הולך לפגוש. אני מברר האם הוא מעניין אותי. זה נכון בכל מפגש אנושי. אני לא הולכת להיות שותפה בדירה של כל אחת. אני לא הולך ללמוד אצל כל אחד ובטח שאני לא הולך להכיר כל אחת. אני רוצה להיות במקום בו ארגיש נוח. במקום בו ארגיש שייך. אני רוצה לפגוש מישהו שאוכל לתת בו אמון, ברמה הכי בסיסית. אמון הוא הבסיס לקשר, ומטרת הבירורים היא לאפשר לי לתת אמון במי שאנחנו הולכים לפגוש. אפשר לראות את הברורים בעין רעה ולשאול ""מה, אתה לא סומך עליי? מה, אתה מחפש אותי?"" אבל לברורים יש מקום חשוב: א. מקדם בטחון. מקדם הגנה: ברמה הבסיסית; אני לא רוצה לצאת עם אדם אלים. אני לא רוצה לצאת עם אדם נרקסיסט, עם אדם שמסתכסך עם הסביבה כל הזמן. ב. מתוך ים האפשרויות שקיימות, אני מתכוונן על מה שמתאים לי: מבחינה בריאותית: אני רוצה לדעת שהבן אדם בריא, ואם לא, אני רוצה לדעת האם יש פה אתגרים שמתאימים לי. מבחינה כלכלית: אני רוצה לדעת שלבנאדם יש אחריות כלכלית. ברמה הערכית: אני לא רוצה להכנס לקשר עם מי שהערכים שלו רחוקים משלי. ברמת הסגנון: אני לא רוצה לצאת עם מישהסגנון שלו יוצר אצלי אי נוחות כי הוא עם בטחון גבוה מידיי, או בטחון נמוך מידיי. סגור מידיי או פתוח מידיי. זרוק לי או מעונב לי. אלה השאלות שצריך לשאול. ביושר. באופן ממוקד. לצד מה כן, חשוב להדגיש גם מה לא: לא לדפדף בתמונות ובטח לא לחשוב שאם היא נראית ככה אז היא בטח… לא להתברבר עם שאלות ""אתה חושב שהיא מתאימה לי?"" כי זה רק אתה תדע אחרי שתחליט שהיא מעניינת אותך ואחרי שבאמת תכיר אותה. יש כאלה שאם מבקשים מהם טלפונים לברורים הם מרגישים ש""מחפשים אותם"". מתכווצ'ץ' להם משהו בבטן והעין מתעקמת על העניין. אני חושבת שצריך לגשת לברורים בעין טובה: כן, אני רוצה לשמוע דברים טובים. אשאל שאלות כדי לשלול פחדים שלי ולהתכוונן על מה שאני מחפשת. אני צריכה לעשות מה שאני יכולה כדי שארגיש בטוחה לצאת עם הבחור. שאבוא עם עניין וסקרנות להכיר אותו, דווקא על סמך הדברים הטובים ששמעתי. הברורים צריכים להתנהל באופן מכבד. ברור שצריכה להיות פה הדדיות. מחליפים טלפונים לברורים. זה צריך להיות בנוהל הקבוע של הצעת הצעות. וברור גם שצריך לתחום את הברורים בפרק זמן של ימים בודדים. אני חושבת שהבירורים הם חובה לבניית האמון הבסיסי. זאת חובה אישית. ויותר מזה, זאת חובה חברתית.