שלום לך, אני מבינה את ההתמודדות. את מזכירה לי מתאמנת שלי שעברה משהו דומה. היא התחילה קשר וההורים רצו שהיא תתמקד בלימודים וכו. בסוף היא כן התגברה על ההתמודדות וב"ה היא התחתנה, בגיל 20. וכמובן היא בקשר טוב עם ההורים. אז אפרט לך כמה נקודות בהקשר להתמודדות עם ההורים. 1) בדרך כלל כשיש התמודדות בסגנון כזה, זו הזדמנות להביא את עצמך ואת העקרונות שלך למשפחה. היום זה התנגדות על הנושא מסויים, מחר יכול להיות על נושא אחר, ובכלל שתתחתני זה יכול להיות גם. לכן חשוב ללמוד להביא את עצמך ולשים גבול מול הערכים שלך. לדוגמה זוג שמתחתן, וההורים מתנגדים שיהיה חתונה עם ריקודים מעורבים, אם מראש הזוג יכבד את הערכים שלהם, סביר להניח שההורים פחות יתערבו בהמשך בענייני חינוך עם הילדים העתידיים שלהם. איך עושים את זה? 1)קודם כל מתבוננת על כל הדברים טובים של ההורים שלך. שתהיה לך הערכה מובנת אליהם. 2)שנית מתבוננת על הרצון שלך לצאת, כשלך הבחירה תהיה יותר ברורה, יותר קל להתגבר על קולות של אחרים. 3)לנסות לדבר עם ההורים בנועם. להקשיב להם באמת. במקום להרגיש התנגדות, לבוא ממקום שאת מתבררת מולם. מבררת את דעתם ויחד עם זה אומרת דעתך. יכול להיות שהשלב שאת מביא את עצמך ודעתך באופן ברור, מגיע ביום אחר מהשיחה ראשונית. בכל התמודדות ה' נותן כוחות. זה הזדמנות שלך לצמוח, ולגדול ולעמוד על הבחירות שלך מול משפתך. בהצלחה, מאמינה בך.