היי שלום :) אני בת 28, גרה בבית של ההורים, ובעיר שאני גרה בה אין ממש חבר'ה בסגנון שלי. לאחרונה מתוך חלק מתהליך אישי, ומתוך רצון לצאת מאזור הנוחות, החלטתי לעבור לדירת שותפות בעיר בה יש אנשחם בגיל ובסגנון שלי, וכן… גם יותר סיכוי למצוא זוגיות.
קראתי שאחד מההמלצות שלכם בפרוייקט היא דווקא לא להיכנס ל"ביצה" של רווקים. אבל אני מרגישה דווקא הפוך, שזה יכול לקדם אותי, לתת לי את העצמאות המבוקשת ואני הכי רוצה לצאת מהדירה הזאת בקרוב לבית שלי ושל האיש שלי :) לא רואה סיבה שזה ישתנה…
אשמח לשמוע דעתכם בעניין, שהצעד שאני עושה שכל כך משמח אותי, לא חלילה יכול להוביל למקום לא נכון.
הי יקרה ארחיב קצת על הנושא לפני שאענה.
פעם הייתה מחשבה שמי שנשאר לגור בבית הוא חסר בטחון , לא יודע להסתדר כלכלית, תלותי , אין לו חברים, לא עצמאי ולכן לא מתחתן. היום ניתן לראות שאילו שיצאו מהבית וגרים בדירות או בביצות נשארים לגור שם זמן רב ולא מתחתנים .
אז מה נכון??
נכון להתמקד !!
שבי עם עצמך וכתבי מדוע את חושבת שנכון לך לצאת מהבית ?
מה תרגישי כשתצאי מהבית ולמה?
מה לדעתך הביצה תתרום לך
ממש תפרטי.
לאחר מכן, בדקי האם אכן החשיבה שלך נכונה.
ואם אחרי שבדקת, והגעת למסקנה שהשהיה בבית ההורים פוגעת בך, ואת מרגישה שהיא משאירה אותך באזור הנוחות , תצאי מהבית אבל תקציבי לך גבולות וזמן.
תתמקדי ! מה מטרת היציאה מהבית ,מה את רוצה שיהיה כשתהיי שם ותפעלי בהתאם על מנת לקדם את נושא הזוגיות. כדאי ללכת לאימון שילווה אותך בתהליך על מנת שתמצאי את הזוגיות שלך במהרה.
זכרי אנו קוראים לאזורים שבהם מתגוררים הרבה רווקים ורווקות -"ביצה"
כי קל להיכנס-קשה לצאת!
בהצלחה
