היי, כבר שבועיים יוצאת עם מישהו מקסים… הבעיה היא שהקצב שלנו שונה ממש. זה הקשר הרציני הראשון שלי, אני ביישנית מטבעי, לוקח לי זמן להיפתח, להחמיא, ובטח ובטח לדבר על חתונה ועל תוכניות עתידיות. כבר בדייט הראשון הוא הרעיף עלי מחמאות, בהתחלה הן מאוד נעמו לי אבל לאט לאט הרגישו לי מעט מוגזמות ומוקדמות. בדייט השני הוא כבר דיבר על להכיר את המשפחה שלי, על זוגות שהוא מכיר שהתחתנו מהר כי הם הבינו תוך כמה פגישות ש"זה זה", ושיתף אותי בזה שהוא מעולם לא הרגיש כל כך קשור למישהי כמו שהוא מרגיש איתי. זה כל כך הלחיץ אותי ודי הוריד לי. גם בדייט הראשון וגם בדייט השני שיתפתי אותו בעדינות שמאוד קשה לי לדבר על זה כל כך מהר, שאני צריכה זמן וצריכה אותו סבלני, והוא ניתן לי הרגשה שהוא מבין, אבל אחר כך אנחנו מתכתבים והוא שוב מדבר במילים כמעט מאוהבות, ונותן לי הרגשה שהוא מצפה לקבל מילים קצת יותר חמימות בחזרה. קשה לי. לא נעים לי. קבענו כבר דייט נוסף ואני באמת חוששת מהבאות. לא רוצה לפגוע בו ואפילו רוצה שזה יעבוד, אבל לא ככה, לא בלחץ. מה עושים?