" זה באמת מאד מתסכל לקבל סירובים בתירוצים מתירוצים שונים. חווית הדחיה לא קלה, לאף אחד. זאת חוויה שכל אחד פוגש אותה בתהליך היציאה לדייטים וזה אחד התסכולים הגדולים בתקופה הזאת. אתה צודק. אין טעם להסתיר את העיוורון. העיוורון הוא נתון. השאלה איזה מקום אתה נותן לו. האם אתה מתייחס אליו כאל מגבלה? האם אתה כבול למגבלת הראיה? או שאתה יודע להתמודד ומתפקד כמו כל אחד? זאת שאלה רטורית. אני לא מכירה אותך, אבל מעצם השיתוף שלך, אני מניחה שיש לך חיים רגילים, ובעצם קורות החיים שלך משותפות לכל בני גילך; לימודים, טיולים וכו'. אני גם מניחה שלא ויתרת על שירות, ומצאת לך מסגרת מתאימה לשרת בה את המדינה. כשאתה שואל ""מה עליי לעשות כדי שבפעם הבאה לא יפסלו אותי?"" בעצם, אתה רואה בעיניי רוחך את הסירוב הבא. הכיוון שאני מציעה לך מתחיל בשינוי השאלה. במקום להתנסח באופן שלילי, בוא תתנסח באופן חיובי. ההפך של סירוב הוא קבלה. ההיפך של עיוורון הוא ראיה; ""מה עליי לעשות כדי שבפעם הבאה יראו אותי?"" כמו כל תהליך, גם התהליך הזה מתחיל בזה שאתה תראה את עצמך. אתה תקבל את עצמך, תקבל את העיוורון שלך. זה מי שאתה. אני בטוחה שבזכות העיוורון אתה אדם יותר גדול. עכשיו השאלה היא מי הבחורה שתעריך את היתרונות האלה? מי הבחורה שתדע לראות בעיוורון מקפצה? מי הבחורה שלא תתעוור מהעיוורון, ותצליח לראות את הלב שלך? התשובה תפתח לך את הדרך אל אשתך בהצלחה! גילה יובל מאמנת לזוגיות מצמיחה