היי, יוצאת עם מישהו כבר חודש וחצי בערך, מבחינתו הוא כבר עשה את הבחירה שלו וזו אני, אני עוד לא שם.. אני נורא מבולבלת, הוא נורא מרצה אותי ומסכים איתי על הכל כמעט, ואני חושבת שזה מה שחוסם אותי מלהרגיש- זה שהוא לא ממש אסרטיבי. כיף לי איתו והוא חמוד אבל אני לא יודעת מה קורה עם הרגש. בנוסף אני גם ממש מנסה להעמיק איתו ולשאול אותו המון שאלות על הרגשות שלו ועל הקשר ואלו דברים אולי שמונעים ממני להנות מהקשר אלא רק לבדוק אותו כל הזמן, זה גורם לי לתחושות מבלבלות ולחוסר ידיעה למה אני מרגישה ומה אני אמורה לעשות, אשמח להכוונה! תודה רבה:)
"השאלה מורכבת ודורשת פירוט יותר. אתייחס כאן בקצרה. כמעט תמיד יש פערים בהתקדמות בקשר מעצם היותכם אנשים שונים. את תחליטי בקצב שלך ובלי קשר להחלטה שלו. את יכוטלה לשתף שאת עדיין לא שם. מעבר לזה אין מה להוסיף ולחפור בעניין, כי כמו שאמרת זה עצמו עלול למנוע התפתחות והתקדמות.
לבדוק אותו כל הזמן, גם לא רעיון טוב. כן לעצור, לחשוב למה כן, ולמה לא ואת מה שמפריע לברר האם באופן אובייקטיבי זה מפריע או שאת מחפשת בנרות .. כי את לא מרגישה בנועם ח בסיטואציה ביניכם. ממליצה לך להתייעץ בע""פ. בהצלחה, ואל תחששי להישאר במקום שלך עד שתדעי בנחת מה את רוצה. "
תגובה אחת
מכירה את הסיטואציה. לדעתי את לא "מחפשת אותו", את פשוט לא מרגישה כלום בגלל שהוא כזה מרצה ואת מנסה לעשות מה שאת יכולה בשביל למצוא בו קצת משהו אמיתי. אבל הבעיה ,לדעתי, היא אצלו ולא אצלך. אם הבחור מרצה אין פלא שאת לא מרגישה אליו כלום. לדעתי את צריכה לדבר איתו על זה אם את חושבת שחוץ מזה הוא בחור טוב, אולי כשהוא יבין שזו דווקא בעיה הוא ירגיש בנוח להפתח ולהיות הוא האמיתי. מוזמנת גם לראות את הסרטון של מיכל וולשטין ביוטיוב על רצוי, היא מסבירה את זה מעולה. זו רק דעתי כמובן ואני לא מאמנת.