כיצד מתמודדים עם תחושת האכזבה? כידוע כל אדם כל משפחתו, הורים, סבים וסבתות וכד' מצפים מאוד לחתונה שעוד לא הגיעה, כיצד להתמודד עם תחושה האכזבה העצמית בזה? (ברור שהם מאוד גאים ואוהבים אבל במקום העצמי שלי אני בתחושה של מאכזבת אותם שעוד לא התחתנתי, שאני לא מצליחה לתת להם את הנחת)
בהחלט קשה להסתובב בתחושה שמאוכזבים ממני, בכל עניין. יותר נעים לשמח ולגרום נחת להורינו.
אבל, חשוב לזכור שבוודאי יש להם נחת ממך בתחומים אחרים, רק שלעיתים לא מציינים את שאר ההישגים. הם הופכים להיות מובנים מאליהם או ""שקופים"" לעומת ה""כישלון"" בלהקים בית.
מבחינתם, צריך לזכור שהם משדרים אכזבה, אבל לא בהכרח שזו הכוונה, אלא אולי יותר עצב, בגלל שאוהבים אותך ורוצים שתהיי מאושרת. מתוך ההבנה הזאת ברור שאין מטרה ""להתחתן"", אלא – להתחתן ולהיות מאושרת.
גם אם אין זאת כוונתם, זו המחשבה שתאמצי אל ליבך!
בנוסף, חשוב להפריד את הרצון שלנו מלרצות לשמח אחרים, לבין הרצון הפרטי שלנו. כשיש לך רצון ואת פועלת בצורה מיטבית, והכי טובה שאת יכולה כדי לממש את הרצון שלך, חשוב להתרכז בעשיה, ולא לתת ל""מאוכזבים"" מסביבך להפיל את רוחך, מה שלא יתרום לגישה נכונה בה כדאי להגיע לפגישות. גם ככה התקופה מאתגרת, ואת לא צריכה לסחוב את כולם על הגב שלך. שחררי אותם.
במקביל, תוודאי שאת אכן עושה את כל מה שאת יכולה בלי להרגיש מושפלת, או בלי לחסל את מאגר האנרגיה שלך כדי למצוא את בן זוגך. לצורך זה כדאי להתייעץ עם מאמן/ת כדי לראות אם יש משהו שונה או נוסף שכדאי לעשות כדי להגיע לתוצאה המשמחת.
בעז'ה תקימי את ביתך בקרוב!