אחרי כל דייט כושל יש לי מחשבות על האקס (חצי שנה עברה) ושאולי בעצם כן היה טוב איתו. אין לי באמת מחשבות לחזור כי אני מבינה שזה לא עבד, אבל תמיד עולה לי תחושת החמצה של אולי פספסתי משהו, ושאולי (בטוח בעצם) הייתי צריכה להתנהג אחרת. איך נפטרים מהתחושה הזאת?
שלום וברכה. בשבוע שעבר העברתי תרגול בדיוק על העניין הזה, כך שקודם כל שווה לך לחזור ולשמוע את ההקלטה (מקווה שיש) או לפחות לראות את המצגת ולהבין מה המשמעות של ההשוואה הזו והמחשבות הללו. דבר שני, לענ"ד ראוי לפעול בשני מישורים: א. חיזוק מידת הבטחון, שבסופו של דבר מה שקרה זה ממנו יתברך ולטובתי, ואם באמת נפרדנו, כנראה שזה לא שלי כרגע. ב. במישור הטיפולי, ללכת לפגישה או שתיים לשחרור מהעבר, שזה יכול להיות בנל"פ או כל תחום אחר שאת מכירה וקיבלת המלצה. אתן לך כלי אחד שהוא אמנם במישור הרוחני, אבל פועל בס"ד במישור הרגשי. התרגיל נקרא כוח המחאה ובו 3 שלבים (מתוך תורתו של ר' נחמן ושילוב נל"פ, ע"י אליהו שירי): א. לזהות מהו הרגש שכרגע אני חש ולרשום אותו. אכזבה, צער וכדו'. לנסות כמה שיותר לדייק אותו, כיון שעצם זיהוי הרגש פועל והעלאתו למודעות, מתחיל כבר לשחררו. ב. לרשום מה גרם לי לחוש כך? גם פה לנסות לדייק, האם זה בגלל שלא טוב לי כרגע, או אולי בגלל שאמרו לי משהו וכדו'. ג. מחאה! להגיד לרבש"ע שאני יודעת שהרגש הזה הוא לא ממקום טוב, הוא שקרי, ובאמת אני רוצה לבחור בבטחון בך, ומאמינה שהישועה בעניין הזיווג שלי כבר מתחוללת עבורי (את הנוסח המדוייק אשמח לשלוח למי שיבקש). דבר אחרון, חשוב באמת לשבת עם עצמך (הכי טוב עם מאמנ/ת) ולבדוק מה באמת היית יכולה להתנהג אחרת, ולא להשאר רק עם המחשבות, אלא להוריד את זה לתיקון, וכך בע"ה תראי ברכה והצלחה בהמשך.
תגובה אחת
אפשר את הנוסח המדויק?